הפסיכולוגיה היא תחום מחקר מדעי שמנסה לזהות ולהבין את הגורמים השונים שמשפיעים על התנהגותם של בני אדם בעולם. אבל – למה זה נחוץ? הרי אנחנו מכירים את עצמנו הכי טוב. ולמה הכוונה ב"מחקר מדעי"? האם פסיכולוגיה היא תחום מדעי? האם אפשר לחקור רגשות, אישיות וזיכרון באמצעות אותן השיטות שאנחנו חוקרים כוכבי לכת ובקטריות? בהוראתה של פרופ' גלית יובל ובעזרת אנימציות מושקעות, ביקורים במעבדות, הרצאות אורח של חוקרי פסיכולוגיה ומוח של אוניברסיטת תל אביב ועזרי למידה נוספים, נענה בקורס זה על שאלות אלו ועוד, ונראה כיצד אפשר לבחון שאלות פסיכולוגיות בכלים מדעיים. _________________________________________________________________________________________________________________________________ על מנת לצבור קרדיט אקדמי של אוניברסיטת תל אביב עבור הקורס, יש לעמוד בהצלחה בבחינה שמתקיימת באוניברסיטת תל אביב. תוכלו למצוא מידע https://tauonline.tau.ac.il/registration :נוסף כאן :בנוסף, ניתן להתקבל לחלק ממסלולי הלימוד באוניברסיטת תל אביב באמצעות הקורסים המקוונים, קראו עוד כאן https://go.tau.ac.il/b.a/mooc-acceptance :מורים המעוניינים ללמד את הקורסים בכיתותיהם מוזמנים לקרוא בקישור הבא על תוכנית תיכון אקדמי מקוון https://tauonline.tau.ac.il/online-highschool
8.5 הרצאת וידאו
Loading...
Do curso por Tel Aviv University
מבוא למדעי הפסיכולוגיה - Introduction to Psychological Science
62 classificações
Na lição
פסיכופתולוגיה - אבחון וטיפול
מטרת השיעור היא להבין איך מאבחנים ומטפלים בהפרעות נפשיות. נגדיר מהי הפרעה נפשית, מהם דרכי האבחון והטיפול הקיימים ונדגיש את החשיבות של השימוש בשיטות כמותיות ואובייקטיביות על מנת להציע אבחון מהימן ותקף וטיפול יעיל. נבחין בין טיפול פסיכולוגי מבוסס מדע לטיפול שאיננו מבוסס מדע.
Conheça os instrutores
Galit Yovel, PhDFull Prof.
School of Psychological Sciences & Sagol School of Neuroscience
טיפול פסיכולוגי יכול להיבדק באופן מדעי בשני אופנים שמשלימים אחד את השני.
דרך אחת היא לבדוק את היעילות של טיפול בשיפור איכות החיים של המטופל.
לזה אנחנו קוראים מחקר יישומי.
מחקר מדעי שנועד לשפר את איכות חיינו באמצעות מציאת טיפול יעיל.
הדרך השנייה היא על ידי חקר מנגנונים שעומדים
בבסיס הטיפול הפסיכולוגי ולזה אנחנו קוראים מדע בסיסי.
למשל המחקר המדעי על התניית פחד עומד בבסיס תהליך החשיפה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי.
ביחידה זו נעסוק בדרך הראשונה,
במחקר היישומי ונראה כיצד ניתן לבדוק יעילות של טיפול באופן מדעי.
על המחקר הבסיסי שבודק את המנגנונים שעומדים בבסיס חלק מהמרכיבים של
הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, תשמעו מפרופסור גל שפס ביחידה הבאה.
אז איך בודקים יעילות של טיפול פסיכולוגי?
נתחיל אולי בשאלה איך בודקים יעילות של טיפול רפואי.
על מנת לבדוק יעילות של טיפול רפואי, יש לבצע מחקר מדעי,
שבו קבוצה אחת של חולים מקבלת את הטיפול הרפואי,
וקבוצה שנייה מקבלת טיפול רפואי אחר או פלסבו.
כלומר המטופל חושב שהוא מקבל טיפול אבל למעשה הוא מקבל טיפול דמה.
מסתבר שהאמונה של האדם שהוא מקבל טיפול רפואי,
בפני עצמה יש לה יכולת להביא לריפוי וזהו אפקט הפלסבו.
השאלה היא, האם לטיפול שאנחנו מציעים יש יתרון מעבר לאפקט הפלסבו.
כל טיפול שמציעה רפואה קונבנציונלית, אם מדובר בתרופה או תכשיר,
נבדק באמצעות מחקר מדעי במשך שנים רבות, ורק אלו שנמצאו יעילים,
כלומר מביאים לשיפור מעבר לפלסבו, מאושרים לשימוש.
מה לגבי טיפול פסיכולוגי?
האם הטיפולים הפסיכולוגיים שמוצעים לנו במרפאות השונות או בקליניקות
הפרטיות נבדקו באותה השיטה המדעית שבה נבדקים הטיפולים הרפואיים?
האם המטופלים בכלל שואלים את עצמם את השאלה הזו?
רבים מאיתנו לא דורשים מהטיפול הפסיכולוגי
אותה רמה של בדיקה מדעית שאנחנו דורשים מהטיפול הרפואי.
חלק מזה נובע מהאמונה שלא ניתן לבדוק טיפול פסיכולוגי באופן מדעי.
אבל ההנחה הזו נכונה רק לגבי חלק מהטיפולים, לא לגבי כולם.
קיימים טיפולים פסיכולוגיים רבים שנבדקו בצורה מדעית כך שבפסיכולוגיה,
כמו ברפואה, גם ניתן לקבוע אילו טיפולים מבוססי מדע ואילו טיפולים אינם מבוססי מדע.
מה נדרש מטיפול על מנת שאפשר יהיה לבדוק אותו באופן מדעי?
קודם כל, יש צורך בפרוטוקול טיפולי אחיד.
כלומר, על מנת לחקור האם טיפול מסוים יעיל,
יש להעביר טיפול דומה עד כמה שאפשר לכל המטפולים.
אם כל מטופל יעבור טיפול שונה, לא נוכל לקבוע מהו הטיפול היעיל.
עם זאת, לא לכל הטיפולים אפשר לכתוב פרוטוקול.
למשל, אם אחד העקרונות של הטיפול הוא שהאג'נדה הטיפולית נקבעת על ידי
המטופל ולא על ידי המטפל, אז לא ניתן לכתוב פרוטוקול טיפולי,
כי הטיפול של כל מטופל יהיה שונה, ולכן אין אפשרות לבנות פרוטוקול אחיד לכולם.
כמובן שבניגוד לטיפול רפואי, גם פרוטוקול אחיד
שהוא מועבר בטיפול מבוסס מדע, עדיין אינו אומר שהתוכן הטיפולי יהיה זהה.
זה כמובן בלתי אפשרי.
עדיין אנחנו מדברים על טיפול בשיחות עם אנשים שלכל אחד יש חוויות,
רגשות ופחדים שונים.
עם זאת, אפשר לבדוק את העקרונות העיקריים שמנחים את הטיפול.
למשל יעילות של חשיפה בטיפולים בהתקפי פאניקה עליהם דיברנו ביחידה הקודמת.
לאחר שהגדרנו פרוטוקול טיפולי,
עלינו לגייס למחקר מטופלים שסובלים מאותה הפרעה ברמות יחסית דומות.
בשלב הבא, יש לחלק אותם באופן רנדומלי לשתי קבוצות,
כך שקבוצה אחת תטופל על ידי פרוטוקול מסוג אחד ולקבוצה שנייה ינתן פרוטוקול מסוג אחר.
אם אתם זוכרים, בשיעור הראשון של הקורס נתנו דוגמא של השוואה בין
טיפול מסוג חשיפה לבין רלקסציה לטיפול ב-PTSD.
אפשרות אחרת היא להשוות בין קבוצה שעברה טיפול לבין קבוצה שלא עברה טיפול.
גם כאן יש להקצות את המטופלים באופן רנדומלי, ולא להציע את הטיפול לאלה
שנמצאים במצב יותר קשה, או לתת למטופלים לבחור לאיזה טיפול הם מעדיפים ללכת בעצמם.
דבר שלישי שיש לוודא כאשר אנחנו רוצים לבדוק יעילות של טיפול, הוא
שימוש בכלי מדידה אחיד שנותן לנו מדד מספרי שמציין את חומרת הסמפטומים של כל מטופל.
דרך אחת לקבל מדד מספרי כזה הוא באמצעות העברת שאלונים.
לדוגמא דיברנו על השאלון למדידת דכאון שפיתח אהרון בק,
על מנת לבדוק את היעילות של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי לדכאון.
המטופלים ממלאים את השאלון לפני הטיפול ובסיומו של הטיפול
ואנחנו יכולים לבדוק האם יש שינוי בציון שהם מקבלים בשאלון לפני הטיפול לעומת בסופו.
אפשר גם להעביר את השאלון מספר פעמים במהלך הטיפול על מנת לגלות האם יש
שלב מסוים בטיפול שבו מתרחש שינוי משמעותי.
בנוסף, ניתן לבדוק עד כמה הטיפול עוזר לטווח ארוך אם מודדים
את הסמפטומים גם מספר חודשים או שנה לאחר שהטיפול הסתיים.
אתם יכולים לתאר לעצמכם שקל יותר לבדוק באופן מדעי את היעילות
של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מאחר והוא יותר ממוקד ומכוון על ידי המטפל וגם
יותר קצר מאשר הטיפול הפסיכודינמי.
ואכן בעבר המחקרים שבדקו באופן מדעי את היעילות של הטיפול הפסיכולוגי נערכו
בעיקר על טיפולים התנהגותיים קוגניטיביים.
זאת בעוד מטפלים פסיכודינמיים רבים טענו שלא ניתן לבדוק באופן מדעי את
הטיפול שהם נותנים אם בשל העובדה שלא ניתן לכתוב פרוטוקול אחיד לכל המטופלים או
בשל העובדה שלא ניתן למדוד את מצבם הנפשי לפני ואחרי הטיפול במדדים מספריים.
אבל חשוב להבין מה המשמעות של הטענה שלא ניתן לבדוק את הטיפול באופן מדעי.
זה אומר שאנחו לא יכולים לבדוק את היעילות שלו באופן אובייקטיבי כך שנותר לנו לסמוך על
השכל הישר, על האינטואיציה שלנו או על המלצות סובייקטיביות של חברים ומכרים.
כאמור, ברפואה יש הבחנה ברורה בין טיפולים שהיעילות שלהם נבדקה
באופן מדעי לעומת טיפולים אלטרנטיביים שהיעילות שלהם לא נבדקה באופן מדעי,
וכל אחד יכול לבחור איזה סוג של טיפול הוא מעדיף.
אותו האופן גם בפסיכולוגיה אפשר לחלק את הטיפולים השונים על סמך אותו הקריטריון.
נהוג אם כן לחשוב שהטיפולים הקוגניטיביים התנהגותיים הם
טיפולים שנבדקו מדעית והטיפולים הפסיכודינמיים לא נבדקו.
אבל גם זה לא נכון.
בשנים האחרונות נעשים מחקרים מדעיים רבים גם בנוגע לטיפולים פסיכודינמיים,
בעיקר טיפולים פסיכודינמיים קצרי מועד.
נכתבו פרוטוקולים לטיפולים אלה,
שמבוססים על עקרונות הטיפול הפסיכודינמי כמו עיסוק בלא מודע או בהעברה.
היעילות שלהם נבדקה באופן מדעי וחלקם נמצאו יעילים.
דבר נוסף וחשוב לתת עליו את הדעת הוא שכאשר אנחנו מדברים על בדיקה מדעית
של טיפול פסיכולוגי, כמובן שאנחנו צריכים לבדוק זאת בנפרד בנוגע לכל הפרעה.
למשל, נמצא שטיפולים קוגניטיביים התנהגותיים מאוד יעילים במקרה של הפרעות חרדה,
כמו הפרעת פאניקה, פוביה והפרעה חברתית, אבל בנוגע לדכאון היעילות שלהם פחות חד משמעית.
בנוסף יש טיפולים פסיכולוגיים שיעילים יותר כאשר הם משולבים עם תרופות.
למשל במקרה של סכיזופרניה, טיפול תרופתי בתרופות אנטי פסיכוטיות מלווה בטיפול
קוגניטיבי התנהגותי יכול להיות יעיל מאשר טיפול תרופתי בלבד.
אחת הדרכים היעילות לבדיקה של יעילות של טיפול היא באמצעות מטא אנליזה,
שזהו ניתוח סטטיסטי של מספר גדול של מחקרים מדעיים שבדקו את היעילות של טיפול
מסוים בנוגע להפרעה מסוימת.
בואו ניקח לדוגמא את המטא אנליזה הבאה שבדקה יעילות של
טיפול פסיכודינמי קצר מועד לדכאון.
המחקר כלל נתונים מ-23 מחקרים שבהם השתתפו בסך הכל מעל אלף מטופלים.
הטיפול הפסיכודינמי קצר מועד שונה מהטיפול המסורתי בכך שהוא
ממוקד ומגדיר מטרות וציפיות מראש.
מהבחינה הזו הוא דומה יותר לטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי.
אבל במהלך הטיפול עוסקים בתכנים לא מודעים, ביחסים בין אישיים,
בדומה לטיפול הפסיכודינמי ולא בהטיות קוגניטיביות וחשיפה.
התוצאות מראות, שבכל המחקרים שנעשו נמצא שיפור בסימפטומים של דכאון לאחר
טיפול פסיכודינמי קצר מועד והשיפור נשמר גם מספר חודשים עד שנה לאחר סיום הטיפול.
בחלק מהמחקרים נבדקה היעילות של טיפול פסיכודינמי קצר
מועד בהשוואה לטיפולים אחרים כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי ונמצא שהם
היו יעילים באותה המידה, ויעילים יותר מאשר בהעדר טיפול פסיכולוגי.
לסיכום, ליכולת לבדוק את הטיפול הפסיכולוגי באופן מדעי יש יתרון ברור.
הוא מאפשר לנו לקבוע האם טיפול מסוים יעיל עבור הפרעה מסוימת.
עם זאת לאנשים רבים יש רתיעה מטיפולים מבוססי מדע
מאחר והם נחשבים בעיניהם טכניים, מכאניים ואולי אפילו שטחיים ומלאכותיים.
לעומתם, טיפולים שאינם מבוססי מדע נחשבים פעמים רבות לטיפולים מעמיקים,
משמעותיים, אמיתיים ורגשיים.
למרות שזה לא בהכרח נכון.
גם טיפולים מבוססי מדע יכולים להיות מעמיקים,
משמעותיים ורגשיים וטיפולים שאינם מבוססי מדע עשויים להיות טכניים ושטחיים.
עם זאת, חשוב לזכור שהשאלה היחידה שאמורה לעניין אותנו גם
כמטפלים וגם כמטופלים היא קודם כל האם הטיפול יעיל.
שאר התיאורים פחות חשובים.
אם הטיפול שנמצא יותר יעיל הוא דווקא הטיפול שנראה לנו מכאניסטי יותר
בעוד הטיפול שנראה לנו מעמיק ומשמעותי נמצא כלא יעיל, עלינו להציע את הטיפול המכאניסטי.
כלומר את הטיפול שנמצא יעיל, כי מה שחשוב הוא לגרום לאנשים להרגיש יותר טוב.
כמובן שאם שני טיפולים שונים נמצאו יעילים באותה המידה או שאין
עדות מדעית להעדיף אחד על השני, אנחנו יכולים לבחור את הטיפול שיותר מדבר אלינו.
יש אנשים שמעדיפים לעסוק בפרשנויות ולדבר על העבר ולכן יעדיפו טיפולים פסיכודינמיים.
ויש אנשים שמעדיפים לעסוק בהווה ולהתמקד בפתרון הבעיה שמציקה להם,
ולכן יבחרו בטיפולים קוגניטיביים התנהגותיים.
אבל במידה ורק אחד מהם נמצא יעיל, על הפסיכולוג להציע למטופל את הטיפול היעיל
או להפנות לקולגה שלו שמתמחה בסוג הזה של הטיפול, במידה שלא הוכשר להעביר אותו בעצמו.
זוהי המחויבות העיקרית של הפסיכולוג הקליני.
[אין_קול]
Explore nosso catálogo
Registre-se gratuitamente e obtenha recomendações, atualizações e ofertas personalizadas.
O Coursera proporciona acesso universal à melhor educação do mundo fazendo parcerias com as melhores universidades e organizações para oferecer cursos on-line.
© 2019 Coursera Inc. Todos os direitos reservados.
