הפסיכולוגיה היא תחום מחקר מדעי שמנסה לזהות ולהבין את הגורמים השונים שמשפיעים על התנהגותם של בני אדם בעולם. אבל – למה זה נחוץ? הרי אנחנו מכירים את עצמנו הכי טוב. ולמה הכוונה ב"מחקר מדעי"? האם פסיכולוגיה היא תחום מדעי? האם אפשר לחקור רגשות, אישיות וזיכרון באמצעות אותן השיטות שאנחנו חוקרים כוכבי לכת ובקטריות? בהוראתה של פרופ' גלית יובל ובעזרת אנימציות מושקעות, ביקורים במעבדות, הרצאות אורח של חוקרי פסיכולוגיה ומוח של אוניברסיטת תל אביב ועזרי למידה נוספים, נענה בקורס זה על שאלות אלו ועוד, ונראה כיצד אפשר לבחון שאלות פסיכולוגיות בכלים מדעיים. _________________________________________________________________________________________________________________________________ על מנת לצבור קרדיט אקדמי של אוניברסיטת תל אביב עבור הקורס, יש לעמוד בהצלחה בבחינה שמתקיימת באוניברסיטת תל אביב. תוכלו למצוא מידע https://tauonline.tau.ac.il/registration :נוסף כאן :בנוסף, ניתן להתקבל לחלק ממסלולי הלימוד באוניברסיטת תל אביב באמצעות הקורסים המקוונים, קראו עוד כאן https://go.tau.ac.il/b.a/mooc-acceptance :מורים המעוניינים ללמד את הקורסים בכיתותיהם מוזמנים לקרוא בקישור הבא על תוכנית תיכון אקדמי מקוון https://tauonline.tau.ac.il/online-highschool
2.3 הרצאת וידאו
Loading...
Do curso por Tel Aviv University
מבוא למדעי הפסיכולוגיה - Introduction to Psychological Science
62 classificações
Na lição
ביהביוריזם: החקר המדעי של התנהגות ולמידה
מטרת השיעור היא להבין כיצד אפשר לחקור התנהגות בשיטה המדעית. אנחנו נראה שחקר התנהגות של בעלי חיים יכול ללמד אותנו על התנהגות אנושית ואפילו לעזור לפתח טיפול בהפרעות נפשיות. במהלך השיעור נכיר את הזרם המרכזי ששלט בפסיכולוגיה ב 50 השנים הראשונות של המאה הקודמת - הביהוויוריזם.
Conheça os instrutores
Galit Yovel, PhDFull Prof.
School of Psychological Sciences & Sagol School of Neuroscience
ההתניה הקלאסית מוגבלת רק לסוג מסוים של התנהגויות,
ואלה הן התגובות האוטומטיות שנוצרות עבור גירויים בלתי מותנים.
אבל יש התנהגויות רבות אחרות שלא נוצרות באופן אוטומטי, אלא על ידי חוקיות אחרת,
שאותה הגדיר הפסיכולוג תורנדייק בשנות ה-30 של המאה הקודמת.
תורנדייק היה פסיכולוג באוניברסיטת קולומביה.
כמו בהיביוריסטים אחרים, גם הוא נמנע מלהתייחס לתהליכים מנטליים
וטען שניתן להסביר התנהגות אנושית על סמך מדידות אמפיריות ואובייקטיביות.
התרומה החשובה של תורנדייק היא החוק שהוא ניסח, שנקרא Law of Effect, או חוק התוצאה.
על פי חוק התוצאה, תגובות שגורמות לתוצאות מספקות בסיטואציה מסוימת,
סביר יותר שיחזרו שוב באותה הסיטואציה.
ותגובות שגורמות לתוצאה של חוסר נוחות, סביר פחות שיחזרו שוב באותה סיטואציה.
כלומר, מה שמשפיע על הסיכוי של התנהגות להתרחש, זו התוצאה שהיא יוצרת.
התנהגות שגורמת לתוצאה טובה, נחזור עליה שוב,
נגיד אם אני אוכל משהו שטעים לי, אני אוכל ממנו עוד.
והתנהגות שגורמת לתוצאה לא טובה, תיפסק.
למשל, אם אני אוכל משהו שלא טעים, אני אפסיק לאכול.
האם אתם יכולים לחשוב על עוד דוגמאות לחוק התוצאה?
החוק שניסח תורנדייק הוא הבסיס לסוג חדש וחשוב מאוד של למידה, שנקרא התניה אופרנטית.
וזה מביא אותנו לבהיביוריסט השלישי שנדבר עליו היום.
ב. פ.
סקינר, שחקר את עקרונות ההתניה האופרנטית.
התניה אופרנטית היא תהליך למידה שבו ההתנהגות משתנה על סמך התוצאות שלה.
כלומר בניגוד להתניה קלאסית, שבה יש למידה של קשר בין שני גירויים
בלמידה אופרנטית יש למידה של קשר בין התנהגות לבין התוצאה שלה.
סקינר חקר את הקשר בין התנהגות לבין התוצאה
שלה והראה שהוא יכול לבוא לידי ביטוי בארבעה אופנים שונים.
ניתן להגביר התנהגות אם היא תגרום לדבר נעים, פרס, למשל ממתק או דבר טוב אחר.
כמו למשל, אם תכין שיעורים תוכל לשחק באייפד.
זה חוק שעובד לא רע היום על ילדים בבית הספר,
ואם הם אכן יעשו שיעורים אנחנו נקרא לזה חיזוק חיובי.
Positive Reinforcement.
התנהגות תתרחש כי היא תביא לתוצאה רצויה עבור הילד.
עוד דרך להגביר התנהגות, זה אם היא תפסיק גירוי לא נעים,
למשל רעש חזק או צפצוף לא נעים.
למשל, על מנת לגרום לי לחגור חגורת בטיחות ברכב,
מתחיל צפצוף שרק חגירת חגורה מפסיקה אותו.
אם הצפצוף אכן גורם לי לחגור את החגורה, נקרא לזה חיזוק שלילי.
Negative Reinforcement.
כלומר, הפסקה של גירוי שלילי, הצפצוף, גרמה לי להתנהגות שהיא לחגור חגורת בטיחות.
ניתן להפחית התנהגות אם היא גורמת להתרחשות של דבר לא נעים.
כלומר, על מנת להפסיק התנהגות ניתן לתת עונש.
למשל, על מנת למנוע מאנשים לחנות על אדום לבן פעם נוספת נותנים להם
קנס או גוררים להם את הרכב.
או על מנת למנוע שלא יעלימו מס, נותנים להם קנס אם מגלים שעשו זאת.
וגם בחינוך ילדים כמובן יש דוגמאות רבות של עונשים שנותנים על מנת להפסיק
התנהגות לא רצויה, כמו צועקים על ילד שרץ לכביש.
להפסקה של התנהגות כתוצאה ממתן של דבר לא נעים, אנחנו קוראים עונש חיובי.
עוד דרך להפחית התנהגות, זה אם כל עוד היא ממשיכה
היא מונעת מאתנו משהו טוב, למשל, אם תמשיך לצעוק לא תקבל סוכריה.
כל עוד הילד צועק, הוא לא יקבל משהו שהוא מעוניין בו, וזה יגרום לו להפסיק לצעוק.
לזה אנחנו קוראים עונש שלילי.
כלומר במונח חיזוק אנחנו משתמשים על מנת להגביר התנהגות,
עונש על מנת להפסיק התנהגות.
המונחים חיובי ושלילי הם האם ההתנהגות גורמת לקבלה של גירוי או הסרה של גירוי.
כמו ווטסון, גם סקינר טען שבאמצעות חוקי הלמידה הוא יכול
לגרום לכל התנהגות לקרות כך שאף התנהגות איננה מולדת, הכול נלמד.
סקינר השתמש באוכל ושתיה כפרס, ובשוק חשמלי לא נעים, אך גם לא מזיק,
כעונש ומדד איך נתינה או הסרה של שתייה או שוק מגבירות או מפחיתות התנהגויות שונות.
באמצעות שיטות אלו, הוא הצליח ללמד חיות לבצע התנהגויות מאוד מורכבות.
על מנת לגרום לבעלי חיים לבצע התנהגות שהוא רצה,
הוא השתמש בשיטה שנקראת עיצוב או Shaping.
הוא חיכה עד שהחולדה תבצע באופן טבעי פעולה מסוימת שרצה בה, ואז הוא חיזק את ההתנהגות.
למשל, אם נרצה ללמד כלב להוציא מכתב מתיבת דואר,
בכל פעם שהכלב מתקרב לתיבת דואר ניתן לו חיזוק וכאשר הוא מתרחק ניתן לו עונש.
וכך לאט לאט נגרום לכלב לבצע שוב את ההתנהגות הרצויה,
ופחות את ההתנהגות הלא רצויה.
באותו האופן, סקינר הצליח ללמד יונים לקרוא ולשחק פינג-פונג.
אתם יכולים לצפות ביונים החכמות של סקינר משחקות פינג-פונג,
או מסתובבות כשהן רואות את המילה Turn בקישורים שיופיעו בדף השיעור.
רוב המחקרים של סקינר נעשו על חולדות ויונים.
סקינר האמין שחוקי הלמידה משותפים לבני האדם ולחיות,
כך שניתן לחקור את חוקי הלמידה בבעלי חיים ולהכליל אותם לבני אדם.
האמת שהוא צדק.
כפי שראינו בדוגמאות שהזכרנו בנוגע לחיזוקים ועונשים חיוביים ושליליים, גם
ההתנהגות שלנו, בני האדם נקבעת במקרים רבים על פי התוצאות השליליות או החיוביות שלה.
עכשיו, אחרי שאנחנו מבינים איך התניה קלאסית והתניה אופרנטית עובדות,
בואו נכיר סוג נוסף של למידה מאוד מעניינת,
שגם היא רלוונטית מאוד להבנה של המנגנון שעומד בבסיס הפרעות חרדה ופיתוח
טיפול מתאים, ובכלל לאופן שבו אנחנו מתנהלים בחיי היומיום שלנו.
למידת הימנעות.
מהי למידת הימנעות?
למידת הימנעות משלבת התניה קלאסית והתניה אופרנטית.
בניסוי קלאסי של למידת הימנעות שמים את החולדה בקופסה שיש בה שני חלקים.
בחלק אחד של הקופסה החיה לומדת את הקשר בין אור לשוק חשמלי.
בכל פעם אחרי שמופיע אור היא מקבלת שוק.
איזו סוג התניה זו?
זוהי התניית פחד.
בדיוק כמו שווטסון עשה לאלברט הקטן.
החיה לומדת שאור הוא סימן לדבר מפחיד, ומגיבה בתגובת פחד לאור.
בניגוד להתניית פחד רגילה,
כאן יש לחיה אפשרות לברוח לחלק השני של הקופסה, שבו היא לא תקבל שוק.
כלומר, על ידי מעבר לחלק השני היא מפסיקה גירוי לא נעים.
איזה סוג של חיזוק היא מקבלת?
חיזוק שלילי.
אז החיה למדה שכשהיא רואה אור יגיע שוק חשמלי.
מה היא תעשה כשהיא תראה אור בפעם הבאה?
תעבור לחלק השני לפני שיגיע שוק.
עכשיו, אנחנו רוצים להתחיל תהליך של הכחדה, כלומר להראות אור ולא לתת שוק אחריו.
בתהליך זה החיה אמורה ללמוד שאור כבר לא מנבא דבר לא נעים, ולהפסיק לברוח ממנו.
האם החיה אכן תעבור הכחדה?
התשובה הנכונה היא לא, החיה לעולה לא תעבור הכחדה.
למה לא?
כי בכל פעם שהיא רואה אור היא בורחת,
אז היא כבר לא יודעת שאור כבר לא מנבא את השוק, ולזה אנחנו קוראים הימנעות.
זוהי אחת ההתנהגויות היותר נפוצות אצל כל אחד מאיתנו.
באופן טבעי, כל אחד מאיתנו נמנע מלעשות דברים שעושים לנו לא טוב.
רוב הדברים האלה לא באמת מזיקים לנו,
אלא גורמים לנו להרגשה לא נעימה או לתחושות לא נעימות.
כל עוד זה לא מפריע לתפקוד היומיומי שלנו, זה לא נורא.
אבל במקרים מסוימים זה עלול לגרום לנו להימנע מדברים שחשובים לנו.
למשל, אנשים שמפחדים ממקומות סגורים,
ולכן נמנעים מלעלות במעליות, לא יבחרו לעבוד בעבודה במשרד שנמצא בקומה גבוהה.
או יעלו וירדו למשרד וממנו 20 קומות במדרגות בכל יום במקום במעלית.
זה הגיוני?
האם מקומות סגורים יכולים באמת להזיק לנו?
האם הם יכולים לפגוע בנו, לגרום לנו לכאב?
הם לא באמת מסוכנים בפני עצמם.
כלומר, מדובר בגירוי ניטרלי, כמו אור,
שמקושר אצלנו לתחושה לא נעימה וכל עוד אנחנו ממשיכים להימנע ממנו,
לא נוכל עבור הכחדה של הקשר בין המקום הסגור לתחושה הלא נעימה שהוא יוצר בנו.
תהליך של טיפול בחשיפה,
שדיברנו עליו ביחידות הקודמות הוא בדיוק הדבר ההפוך מהימנעות.
במהלך החשיפה אנחנו יכולים לעבור תהליך של הכחדה.
אבל זה דבר שאף אחד מאיתנו לא היה רוצה לעשות באופן טבעי.
זה מאוד קשה להפסיק להימנע מדברים לא נעימים.
לכן, אם הפחד אכן פוגע בתפקוד המקצועי והאישי שלנו הדרך הנכונה לעשות
את זה היא במסגרת טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי שבו ניתן לקבל הדרכה ותמיכה,
איך באמצעות חשיפה הדרגתית לעבור את תהליך ההכחדה ובסופו להפסיק
להימנע מדברים לא מסוכנים שגורמים לנו תחושות לא נעימות.
לסיכום, התניה אופרנטית מאפשרת לנו להבין מה גורם להתנהגויות
מסוימות לחזור על עצמן ולאחרות להיפסק.
בשיטת הלמידה האופרנטית משתמשים עד היום כדי לחקור הרבה מאוד התנהגויות אנושיות.
כמו למשל התמכרות.
בדומה לאנשים, גם חולדות שמקבלות סמים,
למשל כמו הרואין או קוקאין, יתמכרו לסם שגורם להן להרגשה נעימה,
ולכן יפסיקו לעסוק בכל דבר אחר חוץ מאשר בהתנהגות שתגרום להם לקבל עוד מהסם.
אפשר להשתמש בהתנהגות זו כמודל להתמכרות,
לחקור אילו גורמים מגבירים אותה ואילו גורמים מדכאים אותה.
ביחידה הבאה, נראה כיצד ניתן להשתמש בחוקי הלמידה על מנת לחקור התמכרות,
ואפילו לטפל בה על ידי מחיקת זכרונות.
Explore nosso catálogo
Registre-se gratuitamente e obtenha recomendações, atualizações e ofertas personalizadas.
O Coursera proporciona acesso universal à melhor educação do mundo fazendo parcerias com as melhores universidades e organizações para oferecer cursos on-line.
© 2019 Coursera Inc. Todos os direitos reservados.
